ביום שני הייתי אמור להגיע לקונסוליה הישראלית לחתום על כמה ניירות. כהכנה לחוויה, קיבלתי אזהרות על אי הנוחות ובזבוז הזמן המצפה לי. התיאור כלל תהליך מייגע של המתנה ארוכה בתור, יחס ישראלי סטנדרטי של התעלמות/התנשאות רגילה, צפיפות, קולניות, ויכוחים ועצבים.
ההתחלה רק חיזקה את החששות, כשהאישה ניסתה להשיג אותם בטלפון ולא הצליחה. כשבסוף הצליחה, דרך מס` שאיכשהו קיבלנו פעם שעוקף את המענה הקולי הדפוק, וציינה את הבעיה במרכזיה, קיבלה נזיפה מהבחורה שסירבה להתייחס.
תכננו להגיע בשעות הפחות מוקדמות, מתוך הבנה שהעומס המצופה אמור כבר להתפוגג בחלקו, והסיוט יהיה נורא פחות. הפקקים הרגילים של הבוקר הספיקו כבר להתפזר, אז הדרך היתה זריזה יחסית. גם מצאנו בקלות חניה לא רחוק. ואחרי שהפקדנו את התיקים והטלפונים (2$ בחנות ליד שמתפרנסת מזה), עלינו.
בדיקות בטחוניות כמצופה, והפתעה – התור זניח, האווירה נינוחה, הצוות הצעיר מחייך ומסייע. בקיצור – יש מקרים שהחוויה של המפגש עם הנציגות של המוסדות הישראליים גרועה פחות ממה שמצפים.
ובסוף, אחרי שהחמאתי על היחס והתחושה הטובה בהרבה ממה שלה ציפיתי, הבנתי שהקונסול התחלף, ואיתו צוות שלם של העובדים במקום. לכן אולי היה שיפור מימי הסיפורים. בקיצור – מותר ורצוי להגיד גם מילה טובה.
שבת שלום לכולם
ואיחולים להרבה הפתעות חיוביות שכאלה
ואיחולים להרבה הפתעות חיוביות שכאלה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)