יש יתרון לסיכום השבועי הזה כאן. זה בעצם מהותו הראשונית של הבלוג, להיות יומן אישי. אז החוויות הגדולות יותר, האירועים, הסיפורים ושלל הדברים היותר משמעותיים זוכים לאזכור מכובד ברשומה משלהם. אבל יתר אירועי החיים איכשהו עוברים על פנינו ללא התייחסות מיוחדת.
ומסתבר שגם לי, למרות שיש לי זיכרון לא רע בכלל, מתפספסים אירועים בשבוע. אז טוב שייסדתי את המדור הקטן הזה, להיזכר במה שהיה.
אז מה היה השבוע:
משפחה:
השבוע היו כמה דברים משפחתיים, ולמרות שרוב השבוע לא הייתי בבית (ועל כך בהמשך), היה מספיק בכדי לצבוע את השבוע בגוונים משפחתיים.
כפי שסיפרתי, הבת עברה את מבחן התיאוריה. ועכשיו מותר לי ללמד אותה לנהוג. אז בשבת עשינו יחד סיבוב מרגש (ארוך משיכלה לדמיין). הרבה התרגשות והנאה נרשמה. וזה אתמול היה לנו עוד שיעור, ארוך אפילו יותר, וניכרת התקדמות בשליטה ברכב, בבלימה ובהאצה, בפניות ובכלל. באמת מסתמן שזה הופך לסוג של זמן איכות שלי איתה.
השבוע נחגג יומולדת (באותו יום) לאח שלי ולבן דודתי. אז התקשרנו, ואיחלנו והיה כיף להתגעגע טלפונית. בכלל, לא מעט נסיעות בוקר לעבודה אני מבלה בשיחות עם האח. נראה שזמן השיחות הזה שלנו עולה כבר על כל הדקות המצטברות של שיחות מהשנים האחרונות. נראה שלפעמים להיות רחוק זה המתכון לקירבה.
ביום ראשון הוזמנו בית הספר של החברה, לצפות בהצגה של קבוצת התיאטרון בה הוא משתתף. המתכונת היתה אוסף קטעי סולו אישיים בני כ-2 דקות. היה מעניין לראות את הקטע הדרמטי שלו (ולהתנפח מגאווה). היה גם מוזר למדי לשמוע את כל הצעירים האחרים, ולקבל סטירה נוספת, כי לא היה פשוט להבין אותם – ולא בטוח שזה רק עניין השפה. אבל היה מרגש וכיפי.
חברים:
בשישי שעבר הוזמנו לחברים חדשים שהגיעו לא מזמן לכאן. כבר נפגשנו אצל חברים משותפים לא פעם, והסתמנה תחילתה של ידידות משפחתית (הבת התחברה בכיף לבת שלהם). לכבוד העניין, מכיוון שהמפגש היה בפורים, התחפשה הבת עם פאה ונצנצים. אני, שלא הרגשתי טוב מדי עדיין, הסתפקתי בכובע בוקרים אוסטרלי. היה ערב כייפי וטעים.
בהמשך השבוע, חזרנו על התרגיל של חילופי הזוגות מלפנמי כמה שבועות. אני ביליתי עם החבר באירווין, ואשתו בילתה עם האישה והילדים אצלינו. היה בהחלט נחמד.
עבודה
השבוע, באופן חריג, מתוך כוונה לסייע להכנה של ביקור חשוב במפעל ולעזור להתגבר על היעדרו של אחד המנהלים שחש ברע, עבדתי 5 ימים. לא אכנס לפרטים, אבל שוב היה כיף להוביל את הצוותים להישגים. נחמד גם לראות על פניהם את ההפתעה כשהם מגלים כמה ניתן לשפר את מה שעשו עד היום.
וכיף נוסף היה שבאחת הפעילויות מתחתי שוב את השרירים המקצועיים הישנים שלי כמהנדס מכונות. הנאה אמיתית.
ולגבי האפשרות לעיסקה עליה רמזתי – בינתיים מתקדם יפה. מקווה לעדכן בהמשך על תוצאות חיוביות.
ובנוסף
רק לאיזכור – השפעת במגמת מיגור סופי. סופסוף (נשמעת אנחת רווחה).
ועוד קטנה - הפעם אין מתאם במזג האוויר בינינו. אצלינו גשום וקריר ואצלכם שרב. קורה..
בבלוגיה:
גם השבוע הצליח לי, וסה"כ העליתי 3 רשומות (חוץ מסיכומי השבוע):
סיבוב אחרון בגלריות בסדונה – צילומים מסיור הפרידה מהגלריות
הנהג של הקיבוץ – סיפור ישן על טרמפ הזוי
ובענייני ספרים
ושוב אין חדש, ואני עדיין עם "החיים הסודיים של הדבורים". נראה שאשקיע בכ"ז ואכתוב סקירה על "בלי לוגו" שנטשתי למרות שלא היה באמת רע. אני לא נוהג לסקר ספרים שלא סיימתי, אבל פה כנראה שאחרוג מהמנהג.
זה הכל לשבוע. שבוע נעים לכולם, והרבה הרבה בריאות וזמן איכות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)