סיכום שבוע 11 – ללא כותרת

שבוע רגיל וחיובי. אין הרבה מה לספר, אבל בכ"ז, לשם התיעוד, אז הסיכום ממש בקצרה. אבל לפני, חשוב לציין שהשבוע חגגתי (בשקט לעצמי עם האישה) תאריך חשוב – שנתיים למועד הגעתי לכאן לארה"ב. שנתיים של שינוי, קליטה, חוויות ועוד. נראה שמגיע לנושא רשומה עצמאית. נראה..

ולסיכום השבוע:

משפחה:

טוב, כולם בערך בריאים פה. גם זה משהו. אבל דווקא האח בארץ סובל כהוגן מהדיסקים בגב. אז שלחתי לו חיבוקי עידוד בטלפון. לא הרבה אבל בכ"ז..

והיום גם התקשרתי לאבא שלי בבוקר. אבל למרבה המבוכה דווקא אני הערתי אותו משנת הצהריים, כי השעות התבלבלו לי קצת בגלל המעבר לשעון קיץ (שמאפשר יותר טיולים ביותר שעות יום. וגם להגיע באור הביתה שזה כיף גדול).

חברים:

החבר של הבן הגיע לביקור מהארץ. הם מתכננים לטייל לא מעט, שזה אומר לנסוע הרבה. אני לא יכול להגיד שאני רגוע מהעניין. הוא די אסטרונאוט, ואני בהחלט דואג שיסתדר. אני מניח שהסלולרי יהיה פעיל למדי.

חוצמזה, הצליח לנו לבלות השבוע, או יותר מדוייק – בסופ"ש שעבר, בכמה מפגשי חברים ובטיול חברים בנחל (עליו כבר כתבתי שהיה כיף).

עבודה

אין מה לדווח. כי אני סה"כ לא ממש יכול להיכנס כרגע לפרטי הפעילות. הולך מצויין, יש סיפוק, וזה כל מה שצריך.

בבלוגיה:

חוצמזה שחגגתי השבוע את הרשומה ה-400, שבהתחלה לא יכולתי בכלל לדמיין הישג שכזה, השבוע היה צנוע מבחינת הפעילות, עם שלוש רשומות בלבד (בנוסף כמובן לסיכומים השבועיים שלא נחשבים):

          עוד טיול שבת – טיול בנחל מקומי, בחיפוש פרחים ומקומות יפים

          עדיין ירוק – סיור נוסף בגבעות הירוקות שליד הבית

          החיים הסודיים של הדבורים – המלצה על ספר     

ובענייני ספרים

סופסוף סיימתי, כאמור, את החיים הסודיים של הדבורים. עכשיו צריך להחליט מה לבחור מההיצע ההולך ומתגבה על המדפים בהתמדה. נראה.

נראה מה נעשה בסופ"ש, כי האביב מזמין לצאת לטבע.
סוף-שבוע נפלא לכולכם.