כבר גיליתי כאן לא פעם כמה אני מקנא בכל הטיולים של רבים פה בבלוגיה, בשדות הרקפות, המרבדי הכלניות, במשטחי הטורמוסים, בנצנוצי הסביונים הצהובים ובכלל – בשלל הפריחה המהממת שבטובכם אתם מביאים ממנה בשפע לבלוגיה.
ואילו כאן בקליפורניה, רוב הפרחים הנראים הינם בגינות נוי, מעשה ידי אדם. ואילו שטחי הטבע בנדיבים נשארים ללא פריחה. אז ניסיתי, חיפשתי, טיילתי בעיניים לטושות, בדקתי מקרוב ובתבוננתי במבט משקיף מרחוק.
והנה, אולי במאוחר, החלו להתגלות סימני פריחה. סימנים זעירים, נדירים, נגלים אך בקושי לעין המחפשת. חוץ כמובן מהפרגים הכתומים היפהפיים שנפוצים משום מה בצידי הדרכים.
לפני יומיים, כשחזרתי מהעבודה, עצרתי בצד הכביש הפנימי של העיירה שלנו לצלם כמה מהפרגים היפהפיים. ביניהם נראו כמה שיחי רוזמרין פורחים, וכמה פרחים אחרים יפים וקטנים, בני המקום:
אח"כ עצרתי גם ליד הבית, ושם ראיתי עוד כמה זעירים, שבזכות המאקרו הצליח לי להנציח. ויחד איתם כמה צמחים שאולי יצליחו להפיק מעצמם פרחים יפים. אז זה היבול הנוסף:
ביום א' יצאנו לטיול נוסף בגבעות האיזור, לחפש עוד פרחים בירוק העסיסי של הגבעות. אבל מפאת הגודש, זה יהיה ברשומה אחרת (ומי שמתפלא על הבדלים בפרסומים, אז טעות בתפעול האתר גרמה לי למחוק ועכשיו לשחזר את הרשומה).
שבוע נעים לכולכם 
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)