בדרך לאטרקציה הראשונה, עצרנו כמה בכמה מקומות קטנים. לא כאלה שמסומנים על המפה בכוכבי תיירות מיוחדים, אבל עדיין שווים התייחסות. אז כמובן שגם צילמנו.
הראשון היה חנות מקסימה, שמשלבת אומנות, ריהוט, מזון ויין. מין תערובת מקומית תיירותית למדי, אבל בהחלט יפה. אז חוץ מסיבוב רשמים, נהנינו גם מטעימת ממרחי זיתים שונים עם קרקרים פריכים. אחת מהאטרקציות של המקום היותה תצוגת מגוון מלחי בישול בהגשה צבעונית ומיוחדת. פלצני, אבל יפהפה. אז להלן מה שתפסה העדשה שם:
בהמשך, נכנסנו לאחד היקבים המקומיים היפים. לא שרצינו לטעום (כלומר נורא רצינו אבל היה ברור שאיפוק בנושא הוא שם המשחק הפעם), אלא שהבניין היה יפהפה, ונתן לבת הזדמנות לצלם כמה צילומים לפרוייקט צילום בניינים שהיא צריכה להגיש. אז כמובן שצילמנו יותר מצרכי הפרויקט, וגם אני לקחתי חלק בהנאה:
בהמשך, נכנסנו לרחוב צדדי שבו לא ממש מצאנו משהו מעניין, אבל כשעשיתי סיבוב לחזור לכביש התגלה היופי של הכרמים והעצים שבשלכת, שזיכה אותנו בהזדמנות לצילומים נוספים., מהם בחרתי את הצילום הפותח את הסדרה הנוכחית של חוויות הטיול, ועוד כמה נוספים:
מכאן המשכנו לאתר ששמו היער המאובן (The Petrified Forest). כל איזור עמק הנאפה פעיל מבחינה וולקנית עד היום. לפני כמה אלפי שנים התרחשה במקום התפרצות שקברה עצים רבים תחת שכבה של אפר וולקני. אח"כ, בתהליך איטי למדי, חילחלו מינרלים לתוך העצים הקבורים והחליפו את תכולת התאים בחומר גבישי. מה שהתקבל הוא אוסף גזעים ענקיים שנראים כמו סתם עצים שנפלו רק בצבע לבנבן אפרורי, מגעם קר (אבן) והם כמובן קשים. אז עשינו סיור במקום, וחוץ מעצים מאובנים ראינו גם עצים חיים, עצים עם זקן עבות של טחב, מיני קטלב ננסיים ועוד. להלן ממראות המקום:
בבניין המהווה מנהלת האתר, כניסה וגם יציאה, יש מין מיני מוזיאון של המקום, שגם מוכרים שכיות חמדה רבות. שם ניתן לראות מאובנים רבים, פרוסות מהעצים המדוברים שבהם רואים בבירור את המרקם האבני של התוכן, פריטי אבן יפים וכיו"ב:
ומשם המשכנו לאתר הבא, אבל זה כאמור ברשומה נוספת (נוח לי לחלק את העומס להרבה רשומות, ומקווה שאיני מעיק בכך עליכם).
ושימו לב, הקרדיט לצילומים, בכל הרשומות שבטיול הזה (וגם בד"כ באחרים), הוא בעיקר לבת היקרה, שהולכת ומשתפרת, לשמחתי הרבה 
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)