בכל בית שאני מכיר, בו גרים יותר מנפש אחת, מתפתחות התמחויות הנוגעות למטלות הביתיות ומשפחתיות. ואין הכוונה כאן דווקא להתייחס לשיוויון או אי-שיוויון בין בני זוג. אין בכוונתי לתת מדרג ציונים לחשיבות, כי הרי בישול/כביסה/הדחת כלים/קניות/בנק/נקיון וכיו"ב, כולם חשובים לתפקוד הבית.
אצלינו למשל, אפילו בבישולים אותם אנו חולקים יש התמחויות – מחלקת קונדיטוריה לאישה, מאפיה לי, סלטים אצלי, תבשילים בעיקר שלה, מרקים שלי ומנות ראשונות שלה.
אני מניח שהחלוקה הזו מדיעה מהעדפות אישיות, נסיון מבית ההורים, טראומות זוגיות (כשההוא שבר חצי סרוויס של הסבתא) וכן הלאה.
כל ההקדמה הארוכה והטריוויאלית במקצת הזו, באה כדי להכין אתכם הקוראים לדיון בנושא החשוב שבכותרת. כי אין דין סידור המדיח כדינן של יתר מטלות הבית, שכל מה שיש לעשות בכדי להתמחות בהן זה לעשותן מספיק פעמים. פה נדרשת הבנה מעמיקה של עקרונות הסינון, הכימיה של הדטרגנטים, מכניקת זורמים ועקרונות של מתח פנים. לכן לא סתם הוטלה המשימה בביתנו על מי שיש לו תואר גבוה בהנדסה. אבל כדי להסביר את המורכבות, אתחיל ברקע.
אבל לפני שנעבור לפרטים ממש, ראוי להסביר ולהזהיר שהרשומה כוללת חומרים קשים לקריאה, המחייבים יציבות נפשית סבירה ויכולת התמודדות לא מבוטלת. לכן ראוי שמי שאנינו מרגיש כשיר יוותר בשלב זה על המידע המועיל, כי המשך הקריאה הוא על אחריות הקוראים בלבד.
ובכן, נתחיל עם העניין המרכזי שבהפעלת המדיח – יש לו שני יתרונות על שטיפה ידנית מסורתית: 1-הוא אמור לחסוך עבודה, 2- הוא חסכוני יותר במים. יפה, אך אלה מותנים כמובן בהפעלה נכונה ויעילה. עכשיו נדון בפעולות השונות, המשמעותן, ומתוך הדברים יהיה ברור למה בכלל נדרשתי לעניין:
הכנת הכלים:
מכירים את כל אותם אלו, שדואגים לשטוף היטב את הכלים לפני שמכניסים אותם למדיח? אז זה גם לא יעיל מבחינת המאמץ, כי הרי המאמץ הנוסף בלסיים את הסיבון ולהניח לייבוש שווה כמעט למאמץ להכניס למדיח. אז מה הועילו החכמים? ובנוסף, זה ממש בזבזני במים.
את הסכו"ם צריך להשרות בכלי עם מים ומעט דטרגנט, שלא יתייבשו, את הצלחות רק לנקות מליכלוך גס, את הכוסות והקעריות אין צורך להכין אלא ישר להכניס למגירה, ואת הסירים, בד"כ רצוי לשטוף ידנית ולא לבזבז מקום במדיח, כי ממילא לרוב הם לא נשטפים באופן מושלם.
סידור הכלים במגירות:
פה מגיעה החשיבה ההנדסית לשיא ביטוייה. כי יש למצוא את האיזון העדין בין מילוי המדיח להפעלה מלאה, אך להימנע מהעמסת יתר שתחסום את זרמי המים מלהגיע לכל המקומות. יש לקחת גם בחשבון את כיוון זרמי המים ואת הצורך המתן חופש תנועה סיבובי לממטרות (בהנחה ויש שתיים, כמו במדיחים מודרניים).
אז איך נסדר:
הסכום יונח במאונך בסלסלת הסכו"ם תוך שימת לב לריווח מתאים. כפיות זה טוב במיטה, אבל במדיח הן צריכות ספייס. יש לוודא שהכלים הארוכים לא מפריעים לסיבוב של הממטרה העליונה (סובבו ידנית וודאו תנועה חלקה). המהדרין יקפידו גם על הכנסת סכינים חדות עם הלהב כלפי מטה, מחשש לפגיעה ביד בעת הטיפול. המהדרין במיוחד (ואנוכי כמובן) בכלל לא ישטפו את הסכינים האיכותיות ביותר במדיח, כי יש חשש מפגיעה בלהב העדין.
הצלחות תונחנה תוך הקפדה על מרווח ביניהן, כשהצד המלוכלך פונה למרכז. צלחות שהתלכלכו גם בצידן האחורי לא יונחו צמוד לדופן כי שם יש סיכוי סביר שחלקן האחורי לא יישטף. עוד יש להקפיד על סדר נכון – ככל שהצלחות קעורות יותר הן תונחנה לכיוון האמצע, והשטוחות מאחוריהן.
הכוסות והקעריות יונחו כמובן במגירה העליונה. יש לשים לב שהממטרות אינן מכסות היטב את פינות המגירה, ולכן יש להציב בפינות את הכוסות או הכלים עם המפתח הגדול יותר, כזה שיאפשר בכ"ז חדירה של זרמי המים. כמו כן, עדיף לא להניח על הכוסות שכבה שניה, כי רוב השטח כבר חסום ע"י הכוסות שלמטה ומעבר המים לשכבה השניה יהיה חלקי ולא יאפשר שטיפה מיטבית.
כלי שירות – תרבדים, מצקות, מריות ארוכות וכיו"ב רצוי להניח על רשת ייעודית שנמצאת לרוב על המגירה העליונה, ואם לא ניתן אז בין הכוסות, רק שיש לשים לב שלא תהייה הצמדה בים משטחי הכוסות לכלים, שאז כאמור השטיפה לא תהייה טובה.
הפעלה:
כאן לכאורה אין תחכום רב, אבל ראוי לתת את הדעת לתוכנית המתאימה, לכמות הדטרגנט, לסוגו, ולפיזורו בחלל. ובכן, כאן אני ממליץ על שיטה הכאילו פחות חסכונית, ומפעיל את המדיח עם השטיפה המקדימה, אחרי פיזור מעט אבקה על דלת המדיח. זה מבטיח תוצאות טובות יותר ברוב המקרים. וטיפ נוסף – רצוי לוודא שתא האבקה יבש לפני הכנסת האבקה, כיוון שלא פעם קורה שמעט מים שנמצאים בו יוצרים גוש דביק שלא מתפזר.
פריקת המדיח:
פעולה זו פשוטה למדי. ולכן אומנו גם הצעירים לבית D למלא אותה. אבל בכ"ז יש להקפיד על מס` כללים: 1-יש להמתין מספיק זמן לייבוש הכלים, כי מים בארון זה לא מתכון להיגיינה ברמה גבוהה; 2- יש לפרוק קודם את המגירה התחתונה, כי העליונה כלולה להכיל שלוליות מים קטנות בשקערוריות שבתחתית הכוסות ולטפטף על הכלים היבשים שלמטה; 3- את הסכום אפשר להוציא לאחר הצלחות עם כל הסלסילה, להניח על מגבת לספיגת הטיפות ולפזר במגירות; 4- את המגירה העליונה יש לפרוק אחרונה, תוך הוצאתה בזהירות למניעת טפטוף, ניגוב השלוליות במגבת ופריקה.
ולסיכום:
הקפדה על כל הנ"ל מבטיחה תוצאות טובות, חיסכון במים, וצמצום העבודה החוזרת, ה- Rework, בו נדרש להחזיר לשטיפה נוספת חלק מהכלים. לכן ברור למה נדרשת הבנה הנדסית ורמת מיומנות גבוהות בפעולה.
אני מניח שעל הטיפול בכביסה יכולה זוגתי לכתוב רשומה שכזו, אבל אין לה בלוג, אין לה סבלנות, ובכלל לא נראה חיוני הדבר.
ומקווה שמצאתם את הרשומה מועילה למדי, בלתי שפוייה באופן הגיוני, וחופרת רק במידה סבירה..
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)