פרסקוט

התמונה הראשית מהאינטרנט, כי לא צילמנו את היופי

את פרסקוט קיבלנו כבונוס, על מזג אוויר גרוע והשכמה מאוחרת. אבל כדאי שאתחיל מהתחלה.

השבועיים האחרונים של סוף דצמבר הם בסימן חופשת תלמידים מבתי הספר כאן. אז היה ברור שגם אנחנו נצא לטיול יפה ורציני בימים האלה, רגע לפני שפרוייקט חדש נכנס אצלי לפעילות, שתגזול הרבה מזמני. הכיוון עליו הוחלט הוא מזרחה – לצפון אריזונה, לא רחוק מהגראנד קניון.

כבר מזמן שמענו על העיר סדונה, שהנוף שלה, האווירה המיוחדת ומלאת האנרגיה, ומגוון האטרקציות סביבה מחייבות ביקור. אז שמתי על המפה עוד כמה נקודות יפות סביב, ויש תוכנית בקווים כלליים.

תכננו לקום ב- 8:00 בבוקר, להתארגן ולצאת לדרך הארוכה ב- 9:00. אבל היה קשה להעיר את הצוות המשפחתי, כך שאיחרנו לא בהרבה – רק שעה. התוכנית היתה לנסוע בדרכי ההרים האיטיות קצת יותר, אבל יפות הרבה יותר. כדי שתקבלו מושג – הג`יפי חישב שנגיע בין 6:00 ל-7:00 בערב, שזה כ-8 שעות נהיגה. הדרך עצמה לא ממש מעניינת בחלקה הראשון לפחות, ומלבד שדות גדולים של תחנות רוח להפקת חשמל, והמוני קקטוסי ענק מהסוג המפורסם והפאלי, לא ראינו הרבה עד תחילת העליות בהרים.

כשמתחילים לעלות, הנוף הצחיח למדי הופך ירוק יותר. בהמשך העליות המפותלות תפס אותנו שלג, שהיה מקסים ומרגש, אבל האיט את הנסיעה אף יותר, כך שנכנסנו לעיר פרסקוט כבר בחשיכה. אמנם יכולנו להמשיך לסדונה בנסיעה של שעה נוספת, אבל העיר נראתה יפהפיה, אז החלטנו להעביר את הערב והלילה בעיר.

מצאנו מקום לינה טוב מהר למדי, ואחרי התארגנות קצרצרה והתייעצות עם עובד המלון ההודי (כמו כולם כמעט, שזה נושא לרשומה נפרדת), יצאנו קודם לכיוון פארק מקומי, שם ציפתה לנו אטרקציה אמיתית – מופע קישוטי תאורה לכבוד הכריסטמס, בחסות כניסיה מקומית, שמשתרע על עמק שלם, כשנוסעים בו בשיירה באורות כבויים ונהנים מהמיצג. אז קבלו מבחר תמונות להמחשה:

אח"כ, השלג התחזק והיה קר באמת, נסענו למרכז העיר כשבדרך עוד עצרנו בחנות חביבה עם אופי מקומי. כשהנשים בדקו מקרוב את תכולת החנות, אני צילמתי:

העיר עצמה היתה בעברה הרחוק בירתה הזמנית של אריזונה, לפני חבירתה לארה"ב. במרכז העיר שדרה היסטורית שמלאה בבתי בירה וויסקי, ובתי עסק עם טעם ומראה של פעם. יפיפה!

נכנסנו למבשלת בירה שמגישה ממגוון הבירה שהם מייצרים יחד עם מנות אוכל – בדיוק מה שהתאים לנו. אז הזמנו מגש טעימות של הבירה שכלל 11 כוסיות בטעמים שונים, ואחריה הגיעו מנות נפלאות של המבורגר משובח ולא שגרתי, מנת פסטה מיוחדת וערימת מיני-פיצות לצעירה. כיף של ארוחה, כיף של מקום וכיף של תפאורה. קבלו טעימה ויזואלית מהעונג הרב-חושי ההוא:

יצאנו מרוממים לסיבוב רגלי להפיג את האלכוהול מהדם. המקום המקסים קושט לכבוד החג בתאורה יפהפיה, והיה מענג וקר לעשות סיבוב. כך זה נראה:

חזרנו למלון מרוצים מהספונטניות שגילינו, כשנשארנו בעיר ללילה, מרוויחים יופי של ערב. ועל הבוקר של היום הבא, עם לא מעט אטרקציות, עניין ויופי, בהמשך.