יום שבת, 10 בינואר 2009

רשומה קטנטנה של שפיות


אני מניח שבזמנים הקשים שעוברים על הארץ הקטנטונת, כשמאות נפגעים ורעמי התותחים נשמעים ברקע, לא ממש מתחשק לשמוע סיפורים קטנים מיבשת גדולה ושקטה. גם לא בדיוק מתחשק להשמיע סיפורי חוויות קטנטנים כאלה, כשהבלוגייה מוצפת בדיונים ורשומות הנוגעות לעניינים חשובים הרבה יותר, כאלה של חיים ומוות, פצועים, מצפון וכיו"ב.

לכן גם לא כ"כ טרחתי בימים האחרונים לספר לכם על העניינים הקטנים והנינוחים שלי כאן.
אבל מכיוון שהבלוג הזה הוא מין תיעוד חוויותינו כאן, הרי שלאחר שוך הקרבות והאבק סביבן, חוץ מאותם אלה שנפגעו ישירות מסבב חוסר השפיות הזמני שנופל על החבל המוכה הזה של העולם, נעבור חזרה לשגרה המתישה, ואני לא אזכור לי את אותם עניינים קטנים ולגמרי שפויים שעוברים עלינו פה. לכן, למרות הכול, אני בכ"ז כותב על חוויית אחה"צ קטנה וחביבה.

ובכן, ביום א` שעבר, למרות השיעול של האישה, השינה המתמשכת והמבולבלת מהיעפת של הבן, יצאנו לסיבובון קטן בוואלי, היכן שאוכלוסיית הישראלים הגדולה שבאזור מתרכזת.  היו לנו עניינים זניחים לסדר: לקנות כמה דברים, להחזיר כמה שטויות שקנינו ללא צורך וכד`.
לקראת סוף הסיבוב כיוונו את ה-GPS לחנות של הפרסי. זה מוסד שעליו שמענו לא מעט מהרבה ישראלים מקומיים, ככזה שבו אפשר למצוא מוצרים מהבית, מוצרים (לא נפיצים) מהשכונה שלנו במזרח התיכון וכד`. זה הביקור ראשון במקום, אז לא ידענו מה ואיך ולמה לצפות.
מצאנו מתחם גדול ממה שדמיינתי, מסביב כיתובים בעברית, גריל ירושלמי ועוד. הפרסי תופס חלק נכבד מהמתחם, נראה קצת דומה למין סופרמרקט בשפרעם או עוספיא, עם שלל מוצרים בכיתובים בעברית וערבית. טחינה, חומוס, פיתות ולאפות שונות, ממתקים בטעם ומראה מוכר, פיצוחים, זירעונים וגרעינים למיניהם, ירקות ופירות במחירים עממיים ומראה אמיתי ולא של פלסטיק.

ליקטנו עגלה שלמה של מוצרים ויצאנו. הגענו הביתה, פתחנו מהר את שקית הלאפות, את קופסת הלבנה והסחוג, חתכנו כמה מלפפונים מחומר צמחי אמיתי ומראה נורמאלי וכמה עגבניות, גלגלנו לנו את הנ"ל והתענגנו.
לא חשבתי שאתגעגע לדברים הפשוטים והקטנים האלה, עם טעם אמיתי, ניחוח מוכר ומראה אותנטי.

למחרת, לא התעצלתי כהרגלי, שלפתי פיתה להפשרה, והכנתי לי למשך היום מאותו הרכב מנצח: פיתה, לבנה, סחוג (אפילו אני, הנזהר ברותחין שכאלה), ועגבנייה פרוסה. כ"כ קשה היה להתאפק מלטרוף את זה על הבוקר, לפני הכול J

אז איחולי לסופ"ש של שפיות, שנחזור לכתוב על לבנה, אהבה, ילדים, ספרים ושאר עניינים של אנשים שפויים.




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)