ה-"ספרייה" של גני הנטינגטון

מפתיע כמה אני מצליח למצות מבילוי של כמה שעות בגנים, יפים ככל שיהיו. כנראה שחומר הגלם האמיתי לרשומות נמצא אצלי בראש, והטריגר הפעם היה הגנים.

ובכ"ז, כבוד מיוחד יש לטריגר הנוכחי. ה-"ספרייה", שהינה בעצם תצוגה של ספרים עתיקים, מרתקת ויפהפייה, וכחובב ספרים אך טבעי לי לחוות אותה בעצמה רבה, ולתת לה במה ראויה כאן.

בעבר, כקורא רציני מתחיל, התרכזתי בעלילה בלבד. נהניתי-יופי, לא נהניתי-עברתי הלאה. אח"כ, עם ההתבססות בתחביב, התחלתי להתעניין יותר, בתקופה, בסופר, ברקע, במתרגם וכו`. ספרים עתיקים ומהדורות ישנות ומיוחדות אף פעם לא היו לי זמינים, אז לא גיליתי עניין בהם. גם לא ידעתי שירגשו אותי כשאתקל בהם.

עם השנים והעמקת העניין בספרים, התחלתי מוצא עניין גם בדברים הקשורים אליהם: מהדורות מיוחדות, תרגומים נדירים, כתבי יד. בהצצה בכתבי יד ישנה אצלי מין תחושה של אותנטיות, שאם אתבונן בכתב ידו של הסופר, בהערות העריכה שלו כך אדע ואבין יותר את הספר. גם מהדורות עתיקות יוצרות אצלי התרגשות. משהו ששרד יפה את מבחן השנים, אבל גם הצצה לעידן ספרותי אחר.

ועם הרקע הזה, היה לי ברור שבסוף הסיבוב בגנים היפים, גולת הכותרת מבחינתי תהיה הספרייה. הסיבוב הארוך הביא אותי אל הכניסה האחורית. בכניסה ניתן להיכנס לחלק של הספרות או של המדע. אז קודם הספרות – ימינה.

בכניסה מקדם אותי שלט שמבהיר – נא לא לצלם!!! אבל לא נראה היה לי להתאפק, אז שאלתי את המשגיחה וקיבלתי אישור לצלם ללא פלש. וזה די קשה, כי כל התצוגה די אפלולית, אז זה מסביר קצת מאיכותם הירודה של הצילומים. היתר בגלל יכולות צילומיות מוגבלות שלי, אבל זה מה שאיתו הגעתי.

סדר התצוגה, בגלל שנכנסתי מאחור, הולך לאחור בהיסטוריה – מספרות המאה ה-20 (שבה התצוגה מכילה כתבי יד מוארים יותר), ספרות המאה ה-19, אחורה ל-18 וכך, עד לימי הביניים. לכל ספר או מוצג אחר, מצורף כרטיס שמתאר ומסביר את טיבו. אז קבלו דגימה מורחבת מהחלק הזה:

מספרות המאה ה-20, כתבי יד וספרים בשלבי עריכה של ג`ק לונדון (מרטין עדן, שכ"כ אהבתי והשפיע עלי רבות):

 

של צ`ארלס בוקובסקי (שחלק אהבתי, ואחרים פחות):

 

מספרות המאה ה-19:

יבול ספרותי של סוף ימי הביניים:

כתב יד של התנ"ך על קלף מאמצע המאה ה-13 :

ספר תווים שלא מצליח לזכור או לזהות מה ומי:

סיפורי קנטרברי של צ`וסר בגירסה מהודרת מ-1810:

ספר של פרנסיס ביקון מ-1640:

המלט של שייקספיר בהדפסה מ-1623:

תנך מהמאה ה-17 (1613) של המלך ג`יימס:

וגולת הכותרת של עולם הדפוס - תנ"ך גוטנברג מ-1455:

מהדורה גרמנית להודעה של קולומבוס על גילוי אמריקה:

מהדורה ראשונה של מסעות גוליבר של סוויפט מ-1726:

מבט כללי על התצוגה:

הכרך הראשון של הפרסום שנחשב לפרסום המדעי הראשון של ה- Royal Society of London, 1665:

יש עוד המון תמונות, אבל גם ככה הגזמתי.. 

מכאן נכנסתי לתצוגה של הספרות המדעית. כאן יש חלוקה בגדול ל-3 מתחמים – ספרי אסטרונומיה ופיזיקה, ובאולם אחר - ספרי ביולוגיה ורפואה, מאוירים לתפארת, כמיטב מסורת המאות הקודמות, מחזירים לי לזיכרון המוני ציורים מוכרים (חלקם זיהיתי) שמילאו את ילדותי בשעות רבות של עיון מהופנט באינציקלופדיה תרבות המאוירת הזכורה לטוב.

אז קבלו גם כאן דגימה מפורטת ועשירה של צילומי הפריטים היפים, שאילולא מגבלות זמן הייתי מבלה שם שעות רבות:

מבחר הספרות האסטרונומית הקדומה במבט כללי:

ספר מהמאה ה- 13 - תלמי (Ptolemy) ומשנתו הגיאוצנטרית ששרדה עידנים

ספר של טיכו בראהה:

ספר יפהפה של פטרוס אפיאנוס (שאת משנתו אני לא מכיר):

משנת אריסטו במהדורה מ-1495:

והגירסה של קופרניקוס, ההליוצנטרית, מ-1543:

והפיתוחים של קפלר מ-1609:

והספר של גלילאו מ-1632, שיצא להגנת גירסתו של קופרניקוס ושילם על כך ביוקר:

ספרו המדהים של ניוטון מ-1687, ששינה את עולם הפיזיקה לשנים רבות:

מכתב של איינשטיין מ-1913, שנתיים לפני פרסום היחסות הכללית, בנוגע למדידות שיאששו את התיאוריה. יפה לראות שלא היסס לשתף עמיתים בהגיגיו ומחשבותיו עוד לפני שפורסמו:

רשימות נתונים ממצפה הכוכבים ווילסון (כאן בקליפורניה) אותם ערך אדווין האבל ב-1923:

ולסיום, אוסף ספרי מתמטיקה, מכניקה, רפואה וביולוגיה:

גם בחלק הזה יש עוד המון תמונות, אבל עכשיו באמת הגזמתי.