בשנת 1992 בערך, זומנתי לשירות מילואים בגבול הצפון. עיקר פעילותנו היה בלילות, ובימים התבטלנו.
לאותו שירות זומנו 4 חברה, כששלושה במוצב ואחד בבית – סבב יציאות נוח, במיוחד לצפוני כמוני.
אחד החברה היה חרדי. די מפתיע, ואכן לא עבר יותר מדי זמן ויצא לי גם לשאול אותו על העניין. כצפוי, הבחור חוזר בתשובה, שירת בחיל האוויר והיה גם בקורס טייס. לא במחזור שלי, כי אם כמה מעלי, אבל הצלחתי (אחרי תזכורת וניסיונות לדמיין אותו ללא הזקן המדובלל) לזהות בו את התימני הספורטיבי מבית הספר לטיסה.
עברו עוד כמה שעות, ויצא לי לספר לו על לימודי בטכניון, ועוד מיני דברים. הוא סיפר שהוא גר בירושלים, נשוי די טרי ועובד כצורף. הסתקרנתי וניסיתי להבין ממנו יותר על מקצועו היצירתי. הוא סיפר שעיקר פרנסתו על מוצרי יודאיקה, אותם הוא מייצר בעבודת יד, פיליגרנט (עיצוב תחרה מחוטי כסף) של כלי הבדלה, מזוזות וכיו"ב. תשמישים שהיכרותי האישית איתם מוגבלת למדי, אבל הוא היה גאה עליהם מאד.
ניסיתי להבין ממנו מה הייחוד של אותם מוצרי יודאיקה שלו, אז הוא סיפר שהייחוד במוצריו מתבטא בצורות ייחודיות, המזכירות רימונים וגופים דמויי בצלצלים, משהו שדימיתי כצריחים של הכנסייה הרוסית בירושלים. ניסיתי להבין מה הייחוד שבזה, והוא שמח לתאר באזני את התהליך המסובך של יצירת הגופים התלת ממדיים הללו, ואיך שהוא מכין אותם מחלקים שונים שאותם הוא מצמיד אח"כ, פלח פלח ליצירת הצורה המוגמרת (אני מניח שזה כנראה משהו דומה לתמונות שמצאתי).
הבנתי ממנו שלמעשה אין לו שיטה מדויקת ומוגדרת, והוא די עובד לפי החוש: מצייר, מעריך את צורת הפלחים בערך, תוך גיוס הניסיון, ויוצא לו בערך מה שהוא רוצה. פתאום נזכרתי בקורס גיאומטריה תיאורית שעברתי שנים קודם בטכניון, אאל"ט בסמסטר שני או שלישי. זה ענף במתמטיקה שבין היתר עוסק בדיוק בנושאים האלה של קליפות וצורות והדרך לשרטט אותם. כאן קפץ ממני הצד שבי שאז לא הייתי מודע לו כ"כ, הצד שאוהב ונהנה ללמד, ועל-גבי פיסות נייר מקריות שהיו בנמצא, העברתי לו שיעור מזורז בפרק העוסק בפריסות גופים. אחרי כמה רגעים של תיאוריה עברנו לשלב המעשי, כשהוא מצייר ביד חופשית את הגוף אותו הוא מעוניין לייצר, ואני באופן שיטתי הופך את אותו הגוף לשרטוט מדויק במידת האפשר, אבל על בסיס עקרונות טכניים סדורים, לפלחי פיליגרנט שמהם יורכב.
הוא היה מוקסם מכך שלאותן צורות שלייצורן נדרשה אינטואיציה, יש שיטה סדורה, מדעית וטכנית לתיאור וייצור. ואני הייתי מוקסם מהיכולת לשלוף חומר לימודי שלא היה רלוונטי עבורי לשום עניין, עד אותו יום, ולממש את מהותו בפתרון בעיה מעשית. וכמובן, היה כיף גדול בללמד מישהו.
מאז לא יצא לנו לעשות מילואים יחד, ויש סיכוי סביר שזמן לא רב אח"כ חדל בכלל לעשות מילואים, כך שאין לי מושג עם בפועל עשה שימוש באותו ידע שקיבל ממני או אולי חזר להרגל של הישענות על הבערך. אבל לי היה סיפוק עצום, ועובדה שאני זוכר את העניין אחרי כ"כ הרבה שנים. רק לא ברור מה הזכיר לי את זה, אולי אוסף הצורות הדקורטיביות שראיתי בלא מעט חנויות בסולוונג בשבוע שעבר.
ובינתיים, כשחיפשתי תמונות להדגים את העניין, גיליתי כמה מוצרי יודאיקה יפים נוספים, אז קבלו עוד כמה מגדלי בשמים יפים נוספים (ככה קוראים להם, ולבושתי לא ידעתי)
אחד עתיק
הבצל בראש המבנה הזה היה דומה למה שעליו תירגלנו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)