תמיד שמעתי כמה יפה בתקופת כריסטמס בארצות הניכר הקרות. הכל מקושט, עוטה חג. שמעתי, תייקתי בזיכרון אבל לא היה לי הרבה מה לעשות עם המידע.
ועכשיו, סופסוף מזדמן לעשות היכרות עם החג המפורסם, הפעם בגירסה הקליפורנית.
החג לא נוחת במכה, כמו החגים בארץ. הוא מזדחל בהדרגה כבר זמן ממושך, תופס תאוצה בהדרגה. זה התחיל בעצם בחג מתן תודה לפני כשבועיים, שלאחריו, משום מה נשארו במקומות הציבוריים קישוטי חוצות על העצים. בהמשך החלו בהדרגה להצטרף עוד עצים, עוד בתים ועוד רחובות לחגיגת הקישוט.
בסופ"ש הקודם נצפו נשות שני הבתים שממול מטפסות על סולמות ותולות מיני שרשרים נוצצים. בערב, למרבה השמחה נתגלתה יפעת הבית המנצנץ בשלל אורות.
זה מה שיצא להן:
ולשניה
נוסף על שרשרות הנוריות הצבעוניות, ניתן לראות גם בובות מתנפחות בדמותו של סנטה הישיש הנחמד, איילות, כרכרות, רכבות, ליצנים וגמדים שונים. משלל צבעים ילדותיים להדהים.
חלק מהבובות מתוחכמות למדי, מנדנדות ראשיהן או מנפנפות לשלום לעוברים ושבים.
אפשר בנקל להיווכח כמה הם רציניים בעניין. הרי על העצים לקיך לטפס, ונראה שעל חלקם לא ניתן לתלות את אותם נצנצים ללא שימוש במנוף לא קטן. גם הקישוטים עצמם לא זולים בכלל, ולעיתים נאמדים באלפי $$. בהחלט מרשים.
אז קבלו את האקזמפלרים המהודרים ביותר
שפע אור מהמם, גינות אור, עצים מקושטים:
גם הבתים עצמם יפים וענקיים בגודלם, ובתאורה המדהימה (שהצילומים לא לגמרי מצליחים להעביר) הופכים ליפהיים בלילה החשוך.
האמריקאים ידועים באופיים הילדותי מעט. זה מתבטא בהרבה היבטים, שלא אפרט כאן (כי כבר פירטתי לא מעט), אבל החג הזה מוציא מהם רמות ילדותיות שקטונתי מלהבין. חוץ מוועדות קישוט שכונתיות ואזוריות, וחוץ מתחרויות קישוט שונות שנערכות בחסות הרשויות, יש היבט משעשע נוסף: בתקופה האחרונה הולכת ומתעצמת המגמה של הפיכת תחנות הרדיו לשלוחות של ערוץ הילדים בגירסתו הרדיופונית. האוויר מתמלא צלילים שנשמעים כמו מהמובייל המנגן שהיה תלוי מעל המיטה של ילדי בימי ינקותם. שירים של פעמונים מדנדנים, ציוצי סופרן נשיים מתגלגלים בשירים נוטפי צוף, קולות גברים מלודיים ורכים, דביקים כדבש מנעימים את הנסיעה באוטו לפני שאני מעביר לערוצים בוגרים יותר שעדיין ישנם.
בקיצור – חוויה אנתרופולוגית מעניינת ומרהיבה.
וכרגיל, עוד תמונות – באלבום
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)