הבת בחרה בלימודי צילום בביה"ס. הייתה לנו מחשבה שאהבתה לצילום והנושא הפחות מילולי יקלו עליה ולו במעט את תקופת הלימודים הלא קלה פה בהתמודדות עם האנגלית.
מסתבר שזה קשה. היא לא מבינה את המורה ומנסה להסתמך על שני מקורות: על תרגום של תלמיד בכיתתה שיודע עברית ברמה בסיסית ועל דוגמאות שהיא רואה ממה שאחרים עושים ומהן המורה מתלהב.
כך יוצא שבד"כ היא מאחרת בהגשה וגם המקוריות נפגעת, כי היא לא מעזה לפרש בעצמה את הרעיונות שאותם הם מבקשים.
לכן נדרשת עזרתנו ההורים בלהבין, להנחות, לפרש את הוראות ההפעלה של המצלמה וכד`.
בדרך, גם אני לומד לא מעט.
אני מנצל את המשימות שלה לשיעורי בית לשפר את ההתבוננות שלי על דברים, יחד איתה.
כשנתבקשה לצלם צל, התחלנו פתאום להתבונן בצללים. הם פתאום הופכים מעובדה קיימת וזניחה למשהו מעניין – צל מטושטש מול חד, צל שבור, ארוך, קצר, מוטל על חפצים וכד`.
כשנתבקשה לצלם משהו במעין מסגרת, הבחנו פתאום מה מסגרות עושות, איך הן מבליטות ומבודדות את האובייקט, וכמה מסגרות ויזואליות בכלל יש בחיינו.
ככה עשינו בלא מעט תרגילים, וגם אני למדתי להתבונן קצת אחרת בדברים.
אחד הדברים שדנתי איתה היה מה הופץ צילום למעניין? גילינו שבהרבה פעמים, היכולת שלנו לתת תשומת לב מיוחדת ומובלטת בצילום, לדבר שבחיינו הוא כמעט סתמי וחסר משמעות יוצרת סקרנות ועניין. צילומי מאקרו של עלה דשא ועליו נמלה – לכאורה סתמי, אבל מתי התבוננתם מקרוב בנמלה? כנ"ל בקליפת העץ, בפרח זעיר וזניח, במנעול הדלת, בפירות שבמקרר...
לפני כמה ימים היא הגיעה עם דרישה חדשה. או במילותיה: אבא, מה הכוונה בצללית? זה לא צל (שאת זה כבר צילמנו). הדוגמאות שהבאתי לא תאמו את מה שראתה אצל אחרים: שהשמש ברקע ורואים את הדמות לפני האור..
לא ממש הבנתי את הדרוש, ורק אחרי שהיא הביאה קישור לאתר הקורס (סופסוף לא נדרש להסתמך על התרגומים ההם של אותו בן ישראלים חביב ונכון לסייע), וגיליתי שהכוונה היא ל- Silhouette ואז נפל האסימון.
אז לפי דרישתה, עשינו דרכנו היום לכיוון החוף, לצלם צלליות על רקע השקיעה.
אני לבשתי שחור, והתכוננתי נפשית לדגמן לה. מה לא עושים בשביל הצאצאית..
בחרנו חוף בשם El Matador שעליו כבר המליץ האח שלי שבילה כאן כמה חודשים לפני כ-15 שנה, ולא שכח את החוויות מאותו חוף שאני מסיבות מובנות נמנעתי מלפרט באוזניה של הנערה התמה שלי.
אז אחרי כמה תסכולים, קצת עצבים ש"זה לא יוצא לי" וקיטורים של "אני רעבה" וגם "למה יצאנו כ"כ מאוחר" ו-"למה התעכבנו בלקנות ערימת ספרים מיותרים" זה מה שיצא לי בדיגיטלית הקומפקטית עד שנגמרה הבטרייה, ולה עם ה-SLR:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)