בפרק הראשון סיפרתי לכם על מסע התלאות לרכישת חליפה, על ההישגים והמחירים (כולל רגליים כואבות ואטרף של הבת). גם ברור לכולם שהיה צריך להגיע פרק ב`, שהרי אין סיכוי שאופיע בפגישה המתוכננת לבוש בחליפה, כשמתחת לז`קט מבצבצות השערות על חזי החשוף. אז להשלמת התחפושת של עופר-במראה-מכובד יצאנו לרכש של חולצה ועניבה.
סופ"ש האחרון היה ארוך ונפלא – 4 ימי חופשה לטובת פעילות משפחתית (כן, אני יודע, גם על זה כבר סיפרתי). ברדיו בדרך שמעתי מושג חדש עבורי – The Black Friday"", שמשמעו שיום לאחר חג מתן תודה הוא יום הקניות הגדול וכמובן גם יום בסיילים הגדולים בארה"ב. וגדול פה זה ממש גדול במדינת הצרכנות הזו.
רק כדי שתבינו, כי אני לאר הבנתי, אבל חלק מהרשתות והחנויות הגדולות פותחות שעריהן לציבור הקונים הנלהב כבר ב- 5:00 בבוקר. ובטח תשאלו מי המשוגעים שקמים כ"כ מוקדם, אז אענה (בהפתעה וזעזוע) שיש כאלה רבים מאד, שנאבקים על הדלתות והרציניים אפילו ישנים בלילה מול פתחי החנויות. לא האמנתי עד ששמעתי דיווח מהבן שלי שחזר בשעה הזו מבילוי עם חברים וגם הופתע מהמחזה. לא להאמין, כאילו שחסר להם משהו באמת וכאילו שאם יבואו קצת יותר מאוחר כבר תיחטפנה כל המציאות הטובות. לא יודע מה אתכם, אבל אצלי זה מעורר סוג של חלחלה.
קמנו בניחותא בערך ב-10:00 (חופשה, לא?) אכלנו ארוחת בוקר, שוטטנו קצת באינטרנט ויצאנו שלווים למשימת היום – רכש של חולצה ועניבה תואמת. לא אמור להיות מסובך.
החנות הראשונה – Nordstrom: האמת, חנות יפה. ליתר דיוק – יפה מדי. יש שם חולצות נאות במאות (כולם התחילו להיראות לי אותו דבר), וגם מבצעים סבירים של כמה עשרות אחוזי הנחה, אבל להפקיר עשרות רבות של דולרים תמורה העניין לא נראה היה לי ראוי עקרונית, שהרי אם אני כבר טורח לצאת לרכש, אני מעדיף להצטייד בכמה פריטים ולקנות לעצמי שקט לזמן מה. אז בעניין הזה ויתרנו והחלטנו לעבור לחנות אחרת, סמוכה.
אתם מכירים את התופעה הזו של אינרציה תודעתית? אם לא הבנתם אני אפרט – בראש שלי ושל האישה שאיתי היה תקוע חיפוש חליפות. אז לא חשוב שמצאנו, אפילו שתיים, אבל הסקרנות משכה אותנו למתלה הארוך שליד לבחון שם את הסחורה. האמת – נראית בדיוק אותו הדבר, אבל כמה משמח שאת שלי רכשתי בהרבה פחות. הרבה הרבה פחות. וגם אלו שראיתי לא נראו בהכרח יותר טוב, אז יופי :-)
עברנו למייסיס – הרשת הענקית של חנויות כלבו גדולות. אני עליתי לקומת הגברים והשארתי את האישה והבת להסתובב וללקט ג`ינסים. לא להאמין – היה המון מה ללקט. אולי יופתעו כל משכימי הקום אבל המבצעים היו בעינם ולא היה חסר ממש כלום. אני ליקטתי אי אלו חולצות לסינון משני של האישה, חיכיתי והתייבשתי. אז ירדתי לחפש את הנשים, שחיפשו ג`ינס ומשום מה נמצאו באגף משקפי השמש. חיכיתי בסבלנות ואחרי חצי שעה (כולל ויכוחים, מדידות, עוד ויכוחים, תסכולים, קריזה, והרגעות נינוחה) כבר נבחר גם ג`ינס.
עכשיו נותר לבדוק את מה שליקטתי, לבצע סינון נוסף, לשלם על הכל ולהסתלק. פשוט? גם אני חשבתי, רק שהאישה פסלה הכול ושוב חיטטנו, ליקטנו, סיננו, הוספנו, פסלנו ונשארנו עם 3. המחיר בסדר, ואחרי חצי שעה של המתנה לקופה (אמרתי עומס?) הסתלקנו. בלי עניבה. היה גיבוי בבית, אז לא אסון. וכמה ימים אח"כ גם הושלמה הרכישה הזו, אז בכלל בסדר.
אז את התוצאה כבר ראיתם (בתיקון נדרש, כי יש גבול לפוציות של עצמי שאני מוכן להעלות למרחב הציבורי), אבל בצד המחיר, לבד מכמה מאות $$ היה גם ג`ינס לבת ולא מעט שעות אבודות. למרבה ההפתעה לא נרשמה עלות בסעיף אתנן לאישה. זה יגיע בזמן אחר, ועם ריבית, אבל שיהיה לה בכיף ובהנאה. מגיע לה על הסבלנות והתמיכה הרגשית. לא חוויה פשוטה בשבילי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)