אין לי כח לכתוב המלצה מפורטת וארכנית. אז בקצרה (כמו הספר על 152 עמודיו):
ויקטור בלום, שען מסימטת המזלות ביפו, אותה הוא חולק עם אוסף בעלי מלאכהמאוסף תפוצותינו. בודדים משותפיו לסימטה מקועקעים במספר על יד ימין. בדיוקכמוהו.
הוא ניצל ממש במקרה, כשהכדורים שהפילו לבור המשותף אתהמוני היהודים סביבו, החטיאו אותו במקרה. הוא נקבר חי בערימה, ואיכשהוניצל. אלא שהמוות מצא משכן בליבו.
גם נסיונו להשתקם לא פשוט. הוא אמנם פוגש אשה שמאד אוהבת ותומכת, פרנסה ומעט חברים, אבל הקושי הוא שלו בלבד.
עד שיום אחד, במקרה, הוא פוגש ילדה קטנה, סקרנית וקופצנית, נכדתו של שכנולסמטה, שבתהליך סבוך ומלא עליות ומורדות מצליחה לטעת בו תקווה.
כהרגלו של דגן, הספר אפוף ברגשות חמלה, חום אהבה ואופטימיות זהירה. בלשון מעודנת ופיוטית ובמעט מילים הוא מספר סיפור גדול.
ספר נפלא. מומלץ בחום
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)