אחרי הטיול הקטן והנחמד סביב הבית ביום שישי, נתמלאתי אנרגיה. אז חוץ מלכתוב לכם רשמים, תפסתי יוזמה והזמנתי חבר מקומי לבראנץ`. גם הוא שלח את זוגתו לביקור בארץ, אז נראה היה שתהיה לנו הזדמנות נחמדה לשוחח קצת בינינו. תיאמנו ל-11:00 למקום שהוא מכיר כראוי לנוכחותנו.
כיוונתי באופטימיות את השעון ל-10:00, למרות שידעתי שלכלבה תהיינה תוכניות אחרות, כפי שאכן קרה. ההשכמה הייתה קצת קודם, אבל סלחתי.
התארגנתי ליציאה לכיוון שסוכם כשהגיע טלפון – הוא נאלץ לבטל מכיוון שהוא היה בעיצומו של קרב חסר פשרות עם עכבר שחדר אליו הביתה. הקרב היה צריך להסתיים עד אחה"צ מכיוון שאז מגיעה הבת ובעלה והנכדים לביקור, ולא ראוי שיחזו באירועים. אז יעצתי בענייני מלכודות ומיני שיטות לוחמה וניגשתי לנשנש לעצמי במטבח.
השמיים נראו בהירים למדי, מכוסים חלקית בעננים לבנים דקיקים ושטוחים, מהסוג הלא מאיים. אז מילאתי תיק קטן במפה, שתייה ומיני תקרובת, חיברתי את הג`יפי לשמשה ויצאתי להרים המושלגים.
ישנו כביש הררי נפלא המלא לאורכו שבילים ומסלולי טיול. באביב הוא היה סגור בחלקו מחמת מפולות שמוטטו חתיכה ממנו ללא יכולת להתחבר לקצהו השני, ו-50 ק"מ לאורכו הלוך ושוב לא נראה לי אז. אבל אז הבטיחו שיבוצעו תיקונים, אז היה למה לצפות. באזור נמצא גם מצפה כוכבים מפורסם ע"ש ווילסון, ממנו יש תצפית מרהיבה על הנוף.
על הנסיעה אין הרבה מה לספר, אבל תחילת העלייה בדרך הנופית מרהיבה, והנוף משגע. כל כמה מאות מטרים יש מפרצי חניה לטובת מי שרוצה לצאת, לשאוף אויר, להתענג על המראה ולצלם. אז גם אני.
בהמשך ישנה תחנת מידע למטיילים שגובה 5$ מכל אורח שאמור להיכנס ולשלם ביוזמתו. אני פטור כי עשיתי מנוי שנתי. אני מקבל עדכון מפיו של טיפוס מקומי שנראה כאילו יצא מסרט אינדיאנים, שרוב הכבישים סגורים – העלייה למצפה הכוכבים סגורה, הכביש לא תוקן ולכן הינו ללא מוצא, החיבור לכביש צדדי שמופיע במפה לא ממש מחובר למציאות. קצת מתסכל, אבל אם כבר הגעתי, אז ממשיך עוד קצת ליהנות מהדרך הנופית.
במפרצים נצפים המוני כלי רכב על טפם, נהנים מהשלג. גם המראה המוזר והמוכר מירידות הגליל העליון והחרמון, של מכוניות שעל מכסה המנוע והגג מוערם שלג, מנהג ששייכתי לישראלים בלבד, מסתבר שנפוץ כאן למדי.
הגדילו לעשות כמה מקומיים עם משאיות פיק-אפ שהעמיסו ערימות עצומות של שלג בתא מטענם הגדול. אולי לשם יצירת אוירה אותנטית יותר בכריסטמס.
עוד כמה שוטטויות, סיבובים וצילומים והתקפלתי הביתה.
את הערב סגרתי בהדלקת נרות חביבה וארוחת חג (לביבות, סופגניות ועוד כמה דברים גם בשביל המבוגרים) אצל משפחת חברים ישראלים שכנים. אחלה משפחה וכ"כ נחמד שהכרנו. היה כיף לקבל את ההזמנה הזו כי ממש התבאסתי מלעבור את הערב הזה לבד.
ובכ"ז, למרות הכבישים הסגורים, כמה רשמים מצולמים מהשלג – לא כמו שבסיאטל ובניו-יורק, וטוב שכך 
רוכב שאפתן ורציני תוקף את העליות התובעניות
קצת נופים בדרך
המקומיים משתובבים בשלג
המצפה, לראותו מנגד
ומראה LA בחזרה
ועוד מבט של בוקר בדרך, וערגה להרים גבוהים ונגישים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)