אני מזמזם לעצמי בעגמומיות את שיר הילדים המוכר. אני לבד היום. ומחר, ובעוד שבועיים.
המשפחה נסעה לביקור מולדת בארץ, אני פה ממשיך בעבודה. יהיה זמן אחר לחופשות, וגם לא מספיק מתגעגע עדיין שאאסוף את עצמי עם כל הטרחה למסע הארוך.
אין לי הרבה אנרגיה.
ביום שישי אחרי העבודה נסעתי לביקור אצל חברים מקסימים. אכלנו יחד ארוחת ערב, צחקנו, שוחחנו והיה באמת כיף. למרות העייפות הרבה משבוע מתיש לא התחשק לי להקדים חזרה לבית הריק. טוב, לא לגמרי ריק, כי חיכתה לי כלבה היסטרית שחשה נטושה הרבה יותר ממני.
מותש נכנסתי למיטה ולא הצלחתי להירדם. לא רגיל לחבק כרית.
אז הסתובבתי קצת ברחבי התפוז, משלים פערים משבוע מוטרף, כותב קצת, עושה מה שגברים נוהגים לעשות כשהם לבד, ומנסה להירדם. בסוף הצליח.
בוקר שבת. אין חשק לצאת מהמיטה. אז שוב גולש קצת, מנסה להתקדם בקריאה, מוציא את הכלבה ומוזר למיטה, נמרח. אין הרבה אנרגיה לשום דבר. מין יום אבוד כזה, אבל לפחות הרבה מנוחה. מעייף, כמה כבר אפשר לעשות את אותו הדבר שהזכרתי. מתלבש ויוצא עם הכלבה לסיבוב, מפרסם רשומה, מבשל מרק טרי וחם (בצל, שמפיניון, עוף, ת"א, שעועית ירוקה), שיוצא טעים. מצלם קצת בחוץ את השקיעה, ומתכנן את סיבוב הערב להתרשם מקישוטי הכריסטמס.
חוזר, מעלה את התמונות, כותב עוד קצת לבלוג, נהנה מהברכות הנשלחות ליום הולדת. כמה כיף לקבל צרורות של ברכות. גם הברכות שמגיעות מאנשי התפוז חמות ומרגשות מאד מאד. משמח אפילו יותר ממה שיכולתי לדמיין. ההזנה הרגשית שאני מקבל פה מכם, מסתבר שחשובה לי ומטעינה אותי יותר ממה שהייתי מוכן להודות בפני עצמי. אתם מצליחים לרגש אותי ולשמח, ומכניסים לי אנרגיה לכתיבה.
שומע ביו-טיוב מחרוזת שירי רוקפור (הם נהדרים) ומתענג על ה-playlist של קדחת צהובה בבלוג שלה. אוסף נאה וכייפי. לא שגרתי. את רוב השירים אני מכיר, אבל לא הייתי טורח לחפש כדי להאזין. מין ניחוח של פעם.
יש הרבה מה לעשות, ומאד מקווה שהיום יהיה בסימן אנרגטי יותר. לפחות ששנת הלילה תהיה מתוקה.
יום נעים לכולם, ותודות מכל הלב למברכים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)