לא יודע למה אני מופתע אבל העם הקטן שלנו, שיכול כולו לאכלס עיר גדולה כאן בארה"ב, מצליח ליצור הדים לקולותיו ומנהגיו.
אני נוהג להאזין לרדיו בנסיעות הארוכות היומיות שלי. לא עוברות הרבה דקות בי אזכור לאזכור של חגינו, מנהגינו, קשיינו וכד`.
ברכות לחנוכה לקהל המאזינים, מתכון ללטקעס במדור המתכונים, ניגון של "כד קטן" או "נר לי דקיק" או איזה שיר חנוכה אחר שאני כבר לא זוכר ועוד לא מעט אזכורים. משעשע וחביב.
גם בעבודה, מסתבר מכירים היטב את החג שלנו. שואלים אותי אם אני חוגג ועם מי, ידעו לציין כמה כיף לנו שהחג הוא 8 ימים ולא רק יום בודד כמו הכריסטמס שלהם, ועוד מיני אזכורים חביבים שנותנים לי להבין שהם ממש בעניינים. וזה מפתיע אף יותר, כי המפעל ממוקם באזור שאינו משופע בנוכחות בני עמנו.
וגם לחנוכייה שלנו יש נציגות נחמדה, ביחד עם סביבונים וכדים, בחצרות בתי יהודים. מין קונטרא לקישוטים המרהיבים שהמקומיים תולים על בתיהם.
אז כדי להמחיש עד כמה זה יפה, וגם להביא דוגמיות משלנו יצאתי לסיבוב אחרון של רשמים לקראת החג. והתמונות להמחשה ולהנאה (וגם כתירוץ, כי לא שבעתי מסבב הצילומים הקודם)
החברה שלנו מנסים לייצר את חג האורים
ועוד נציגות
היו עוד, אבל לא יצאו טוב בתמונות, או שלא היה הרבה מה לשתף.
וחזרה לעניין הכריסטמס שהיום בערב מתחיל, להלן מס` מהדוגמיות הטובות יותר:
וסדרת תמונות לבית הנבחר שביישובנו:
צילמתי גם כמה סרטונים יפים שממחישים את המראה הכללי של הרחובות, רק שבינתיים לא מצליח לי להעלות אותם. אם יצליח בהמשך אודיע.
יתר התמונות, למי שעדיין איתי ולא נשבר לגמרי מהנושא - כאן באלבום
(יש שם עוד תמונות, אבל הם כבר לרשומה הבאה)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)