יום שלישי, 10 במרץ 2009

תיקונים

 זוכרים את הסוודר ההוא שעליו סיפרתי, שגיליתי שהוא פרום בצווארון אחרי שצילמו אותי בווידיאו?
ובכן, אחרי תיקון אומנותי, לסוודר שלום.
אבל לא הייתי מטריד אתכם בעניין שולי ופעוט כזה, כי נבנה סביבו סיפור שאותו אני דווקא מאד אשמח לחלוק.

ובכן, כבר כתבתי כאן כמה פעמים בהקשרים שונים, שהאימא שלי נמצאת אצלנו בביקור. ומכיוון שאפשרויות הפעילות מוגבלות, היא חיפשה מה לעשות. אז אחרי שמלאי הגרביים לקיפול מיצה את עצמו, והרבה אפשרויות נוספות לא נמצאו, נזכרה האישה שאיתי בסוודר הנ"ל.

קצת רקע – האימא הזו שלי סורגת אובססיבית בעברה, וגם החזיקה תקופה מסוימת חנות צמר שבה נתנה הוראות והנחיות והדרכה יחד עם מכירה כמובן. אז בשבילה תיקון כזה הוא  piece of cake, חוץ מזה שזו תעסוקה לכמה דקות. אז היא עמלה על תיקון אומנותי קפדני, ובאמת – לא ניכרים בסוודר עקבות הטראומה. היום, כשסיפרה לי על ההישג, סיפרה גם קצת רקע בהקשר הזה.
היא נולדה באוקראינה ב-1941, לכל הדעות לא זמן אידיאלי לתינוק להגיח לעולם. הסבא, רב התושייה איכשהו הצליח להשיג טיפה נפט, שאותו מרח עם גופם וגופה הזעיר של הפעוטה, מרחיק מהם את הכינים שהיו אחראיות לטיפוס שדאג לדלל באוכלוסיית המעין-גטו בו גרו מ-85% מתושביו.
הסבא, שארגן סביבו עוד כמה צעירים נמרצים, היה יוצא לפשיטות מסוכנות על צריפים נטושים באזור, כדי לפרק אותם ולמכור בפרוטות את העץ שהצליחו ללקט, מסתכן בירי מידי כל מי שלא חפץ ביקרם.
הסבתא הקימה יזמות עסקית מקומית בשוק הסמרטוטים שאליו היו מגיעים היהודים למכור את זהבם וחפצי הערך שעוד נותרו להם לכפריות האזור תמורת קצת קמח ושאר מצרכי מזון בסיסיים.  בין היתר היה מסחר ער בביגוד קרוע ובלוי. אז היא (שאני זוכר אותה כסבתא חולנית בגופה ובנפשה ולא ממש בעלת יוזמה ותושייה דווקא) הייתה קונה בגרושים סמרטוטים כאלה, פורמת קצוות נסתרות כדי לחלץ מעט שאריות חוט,  ומטפלת בחורים שבסריגים ובאריגים בתוספות קישוטיות – נגיד פרח אדום על סוודר ירוק, בדיוק איפה שהיו החורים.
אז כנראה שהמסורת של תיקון ואלתור איכשהו במשפחה, וכך זכיתי אני בחזרה בסוודר.

והמעללים האלה, ועוד הרבה אחרים שחלקם שמעתי ישירות מהסבא המקסים הזה, שלא השלים יותר משתי שנות לימוד כי לא היו לו נעליים ללכת בשלג לבי"ס, אבל בדרך נס השכילו הוא והסבתא להיחלץ מהסיוט בשלום יחסי, מצילים את התינוקת שהייתה האימא שלי, את הסבתא הזקנה ואת עצמם.

ומכיוון שיש לי עוד לספר בשבחו של הסבא, אני משער שעוד תשמעו ממני עליו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)