סיימתי את הספר ממש עכשיו, במרתון קריאה תזזיתי שכמוהו מזמן לא חוויתי. כך שזו לא ממש המלצה מסודרת. יותר דומה לשטף כתיבה לשיתופכם ברגשותי.
הספר עוסק בנער משכונת הארגזים, שמשפחתו התפוררה, שסביבת חייו אלימה ומפוררת, שסובל בעצמו ממלחמה אבודה בעודף משקל, ושסובל ממגוון התעללויות ומניפולציות בכלל לא עדינות.
הספר הכתוב בהומור, בשפה הרחוקה מהתייפייפות ובכנות אותנטית ראויה לציון, מצליח לסחוף, לרגש, להעציב ולעורר המון אמפטיה. וזאת מבלי להשתמש בטריקים ספרותיים נלוזים.
גם הקטע הרע של אמצע הספר (שמי שמכיר - מבין, ומי שלא - שיקרא) מאד קשור לקונטקסט, מאד אמין ומאד מחובר לסביבה ולהשתלשלות. ולכן מקומו בספר ממש חשוב ואין הרגשה של מניפולציה על הקורא.
בקיצור - יופי של ספר. מהראשון שלו נהניתי מאד. מזה אף יותר - יותר עמוק, יותר רגיש, יותר כואב, ובכלל - הרבה יותר.
ונראה שבכ"ז נסחפתי לכתוב סוג של המלצה כמעט מסודרת. אז תסתפקו בזאת ולכו לקרוא. לא קל אבל מענג.
הספר עוסק בנער משכונת הארגזים, שמשפחתו התפוררה, שסביבת חייו אלימה ומפוררת, שסובל בעצמו ממלחמה אבודה בעודף משקל, ושסובל ממגוון התעללויות ומניפולציות בכלל לא עדינות.
הספר הכתוב בהומור, בשפה הרחוקה מהתייפייפות ובכנות אותנטית ראויה לציון, מצליח לסחוף, לרגש, להעציב ולעורר המון אמפטיה. וזאת מבלי להשתמש בטריקים ספרותיים נלוזים.
גם הקטע הרע של אמצע הספר (שמי שמכיר - מבין, ומי שלא - שיקרא) מאד קשור לקונטקסט, מאד אמין ומאד מחובר לסביבה ולהשתלשלות. ולכן מקומו בספר ממש חשוב ואין הרגשה של מניפולציה על הקורא.
בקיצור - יופי של ספר. מהראשון שלו נהניתי מאד. מזה אף יותר - יותר עמוק, יותר רגיש, יותר כואב, ובכלל - הרבה יותר.
ונראה שבכ"ז נסחפתי לכתוב סוג של המלצה כמעט מסודרת. אז תסתפקו בזאת ולכו לקרוא. לא קל אבל מענג.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)