דרימלנד / קווין בייקר

הד ארצי 2001, 471 עמ`, מאנגלית-יובל כשדן

על התוכן
מכיוון שרובכם לא מכירים את הספר, אנצל את הכריכה האחורית לעניין התוכן:
מאות מהגרים יהודים ממזרח - אירופה מצטופפים על סיפונה של ספינת הקיטור שמביאה את זיגמונד פרויד לסיור הרצאות באמריקה. כל אחד מהם משתוקק להעיף מבט חטוף בארץ המובטחת. לנגד עיניהם הנדהמות של הנוסעים הנרגשים נראית ניו - יורק, עיר החלומות, עולה בלהבות. עד מהרה מתחלף הייאוש בהשתאות מלאת יראת - כבוד, כשמתחוור להם כי מראה העולם החדש הבוער הוא תוצאה של השתקפות זוהר מיליוני אורותיו של פארק השעשועים של קוני איילנד, הקרוי דרימלנד, ארץ החלומות. המראה כה מדהים, כה ערטילאי, עד שהנוסעים בטוחים כי הם חצו זה עתה את שערי גן - העדן... או הגיהינום.

זוהי ניו - יורק המתוארת בדרימלנד, ספר עז מבע וקסום שמביא הן את קורותיה של אמריקה בשחר המאה העשרים והן דיוקן אינטימי ונוגע ללב של חייהם של תושביה. אחד מבין אלפי המהגרים שמגיעים לנמל ניו - יורק הוא קיד טוויסט, נוסע סמוי ממזרח - אירופה, שעד מהרה מוצא את פרנסתו כמוציא לפועל של גנגסטר חסר רחמים בשם ג`יפ דה בלאד. לאחר שמאלצים אותו להרוג מודיע משטרתי המסובך בחקירה על שחיתות במשטרה, שמאיים להסגיר לשלטונות פוליטיקאי רב - כוח, מחליט קיד לסיים לאלתר את קשריו עם אדונו, ומשאיר אותו מדמם ממכת את בראשו, במרתף מעופש בלואר איסט סייד. מובן שקיד נאלץ להימלט על נפשו ועל כן הוא חוצה במנוסתו את האיסט ריוור אל ברוקלין ומוצא מסתור אצל טריק הגמד, בדרן בפארק השעשועים של קוני איילנד.
בעודו מסתתר בקוני איילנד פוגש קיד את אסתר אברמוביץ` הצעירה, תופרת שעובדת בתנאים לא - אנושיים כדי לפרנס את אמה החולה ואת אביה הממורמר. בעוד סיפור האהבה ביניהם מלבלב הופכת אסתר מתופרת שקטה ונחבאת אל הכלים למנהיגת תנועת פועלים. האהבה משנה גם את קיד, שאינו עוד הבריון חסר הרחמים שהיה.

קווין בייקר השכיל לשלב מחקר היסטורי קפדני ועלילה דמיונית מרתקת ויצר עולם אמין לחלוטין. בפרוזה שהיא בעת ובעונה אחת עזת מבע ועוצרת נשימה בפיוטיותה, דרימלנד אורג שטיח רב רבדים שתופס בצורה מושלמת את מהותה הרגשית והפסיכולוגית של החוויה האמריקנית בשחר העידן החדש.

על חווית הקריאה
ספר של 400+ עמודים לא מגיע אלי לידיים בתדירות גבוהה. מבחינתי להתחייב לחודש קריאה צריך משהו מיוחד.
אבל המלצה בעיתונות לפני כמה שנים ומחיר אטרקטיבי הביאו אותי לרכוש אותו, ולהעבירו לאמא שלי להתרשמות ראשונית. ההתלהבות שלה הייתה גדולה, בעיקר בגלל קירבה רעיונית לחייה של האימא שלה (הסבתא שלי) בתחילת המאה, והפיכתה לקומוניסטית (לתקופה מוגבלת עד להתפכחות ממנו כמה שנים אח"כ) לנוכח ניצול העובדים בתנאים מחפירים במפעלי הטקסטיל באירופה.
אז על רק זה, לקחתי אותו בראש השנה.

הקריאה טסה – מעניין, מרתק, מזעזע, מעצבן. כל מה שספר טוב צריך להיות:
- חיי המהגרים היהודיים הצעירים המפנים עורף להוריהם שמתקשים להשתלב בעולם החדש;
- חיי הגנגסטרים רוויי האלימות האלכוהול, וחסרי המוסר. במיוחד הגנגסטרים היהודיים;
- חיי פועלי ופועלות הטקסטיל המנוצלים בשכר רעב, וניסיונם להתאגד בכדי לשפר את התנאים ולחתור לעולם סוציאליסטי יותר
- האהבות הקטנות של האנשים הקטנים בהמון, המנסים למצוא לעצמם פינת שלווה ונוחם
 - המערכת הפוליטית המסואבת, ושלטון החוק הרקוב והמושחת;
 - הנוף העירוני המטונף ומלא הזוהמה;
-  החיפוש אחר בידור להשכיח את הצרות להגיש אקשן מבוים להמונים בקוני איילנד ושלל האטרקציות הבידוריות שלו;
 - דמויותיהם של פרויד, יונג ופראנצי, האירופים המהוגנים, המשתאים לנוכח העולם החדש והפרוע.

וביקורת צפויה – גם לספר הזה היה נחוץ עורך אסרטיבי יותר. באמת צריך סיבה מיוחדת להאריך מעבר ל-400 עמודים צפופים, ובקלות ניתן היה לקצר. הסוף דעך לי לאט ולא סחב. חיכיתי כבר לסוף. וכשהגיע – היה בו משהו מאכזב.

לסיכום – למי שניו-יורק מעניינת אותו, למי שלא נרתע מספרים ארוכים, ולמי שאוסף הנושאים המוזכרים נוגע לו – הספר בהחלט מומלץ. למרות המגרעות.