יום חמישי, 29 במאי 2008

טלגו / אלכסאקיס ואסיליס

 

130 עמ`, הוצאת ידיעות אחרונות, 1997
תרגום מיוונית-אמיר צוקרמן, 2001

שמו של הספר מלווה אותי ברשימה עוד מהימים העליזים של IOL, כשהרשימה הייתה קצרה בהרבה.
כשראיתי אותו במשומשים של "יודן" בחיפה, במחיר אטרקטיבי, לא היססתי.

ומכיוון שרובכם כנראה לא מכירים להלן תקציר העלילה (כפי שנכתב מצוין על הכריכה האחורית, וכל הזכויות שמורות):
"טלגו הוא סיפור אהבה, אהבתם של אֶלֶני, בחורה מאתונה, רקדנית, נשואה, אמא לבן, ושל גריגוריס, יווני החי בפריז, מרצה לכלכלה, שלא התאהב בה כמו שהיא התאהבה בו... סיפור של חודשיים וחצי של אהבה עזה ופשוטה, המסופר בפיה של אלני, בגוף ראשון, וסוד יופיו הוא במבט הרגיש ובתיאור העדין והמדויק, החל בהתאהבות המפתיעה בטברנה באתונה, הציפייה, המכתבים והשיחות מפריז, הפגישה בברצלונה והימים יחד, ועד הפרידה, הקץ והייסורים, וכתיבת הסיפור והחזרה לחיים..."

יש קסם בקריאת סיפור אהבה פשוט. כזה שכביכול נולד מכלום. שהמאוהבים כלל לא מודעים לאפשרותו מראש, לא מבינים מאיפה צץ, ורק בדיעבד ניתן אולי לשחזר את המצב הנפשי שהוליך אליו. סיפור שבהחלט יכול להתרחש בבניין המגורים בו אתם גרים. אפילו לכם, כשמנגנוני ההגנה רדומים.

במובן מסוים הזכיר לי את "ההפוגה" של מריו בנדטי. גם מצוין.

130 עמודים בפונט גדול, מרווחים ומאפשרים קריאה נינוחה.  
מומלץ בחום.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)