185 ע"מ, הוצאת שוקן
1919, מגרמנית-דב קווסטלר
היו ימים, טרם המצאת הניו-אייג`, אפילו לפני שפאולו קואלו נולד, בהם בני נוער תוהים ומחפשי דרך נאלצו להתמודד עם חומר משובח קצת יותר. מזל שהרמן הסה היה בסביבה לספק את הסחורה.
הסה בספריו עסוק בחיפוש המשמעות לחייו של האדם, דרך חוויות רוחניות פנימיות ומעשים בסביבת חייו.
קצת עלילה: אל אמיל סינקלייר אנו מתוודעים בערך בהיותו ילד טוב ברלין בן 10 – צייתן, תלמיד טוב למדי, דתי במידה. הישטתות ילדותית מסבכת אותו בפרשיה מאיימת הגורמת זעזוע מתמשך ביסודות חייו התמימים. המושיע מתגלם במקס דמיאן, נער בוגר אך מעט הנתפס כסמל הידע, הסקרנות, המחשבה המעמיקה וכו`, ומהר מאד הוא נשבה בקסמו. המשך התבגרותו של אמיל עובר עליו בחיפוש מתמיד אחר דרכו הנכונה, כשרחוק ברקע ידידו הצופה דמיאן, המסייע לו במישרין (מעט) ובעקיפין (מעט יותר) לפלס דרכו בסבך החיים.
דמיאן אינו שונה מבחינת המסגרת מספריו האחרים של הסה שקראתי. סיפור החיפוש מעט שונה, הגילויים שונים קצת, הסביבה שונה אך במעט.
ובכל זאת, הספר ריגש אותי בראשונה מאד. בהיותי בן 18 בערך.
ומה בקריאה שנייה – הספר חביב, קצת לא מתאים למישהו בגילי שהסיר מחייו חלק מסימני השאלה של נעוריו, אבל עדיין ראוי.
הקסם מבחינתי היה שונה. מכיוון שכ"כ ריגש אותי בעבר, הייתה הקריאה עבורי מפגש מחודש עם עצמי כנער. עם מחשבותיי מאז, רגשותיי מאז, טרדותיי.
אותה תקופת נעורים שבה קשר שהיה לי עם חבר – חברות נפש קרובה – היווה עבורי מוקד חיבור רגשי חזק במיוחד (ונחמה של אחרי החברה הרצינית הראשונה). אותו קשר חזק עם החבר ההוא קיבל שיקוף מעצים ע"י הקשר בין סינקלייר לדמיאן.
הספר החזיר אותי אחורה לתחושת החברות העזה, זו שאופיינית לבני נוער ופחות לבוגרים. גם למעט געגועים לאותו חבר, שכבר 20 שנה לא ראיתי.
1919, מגרמנית-דב קווסטלר
היו ימים, טרם המצאת הניו-אייג`, אפילו לפני שפאולו קואלו נולד, בהם בני נוער תוהים ומחפשי דרך נאלצו להתמודד עם חומר משובח קצת יותר. מזל שהרמן הסה היה בסביבה לספק את הסחורה.
הסה בספריו עסוק בחיפוש המשמעות לחייו של האדם, דרך חוויות רוחניות פנימיות ומעשים בסביבת חייו.
קצת עלילה: אל אמיל סינקלייר אנו מתוודעים בערך בהיותו ילד טוב ברלין בן 10 – צייתן, תלמיד טוב למדי, דתי במידה. הישטתות ילדותית מסבכת אותו בפרשיה מאיימת הגורמת זעזוע מתמשך ביסודות חייו התמימים. המושיע מתגלם במקס דמיאן, נער בוגר אך מעט הנתפס כסמל הידע, הסקרנות, המחשבה המעמיקה וכו`, ומהר מאד הוא נשבה בקסמו. המשך התבגרותו של אמיל עובר עליו בחיפוש מתמיד אחר דרכו הנכונה, כשרחוק ברקע ידידו הצופה דמיאן, המסייע לו במישרין (מעט) ובעקיפין (מעט יותר) לפלס דרכו בסבך החיים.
דמיאן אינו שונה מבחינת המסגרת מספריו האחרים של הסה שקראתי. סיפור החיפוש מעט שונה, הגילויים שונים קצת, הסביבה שונה אך במעט.
ובכל זאת, הספר ריגש אותי בראשונה מאד. בהיותי בן 18 בערך.
ומה בקריאה שנייה – הספר חביב, קצת לא מתאים למישהו בגילי שהסיר מחייו חלק מסימני השאלה של נעוריו, אבל עדיין ראוי.
הקסם מבחינתי היה שונה. מכיוון שכ"כ ריגש אותי בעבר, הייתה הקריאה עבורי מפגש מחודש עם עצמי כנער. עם מחשבותיי מאז, רגשותיי מאז, טרדותיי.
אותה תקופת נעורים שבה קשר שהיה לי עם חבר – חברות נפש קרובה – היווה עבורי מוקד חיבור רגשי חזק במיוחד (ונחמה של אחרי החברה הרצינית הראשונה). אותו קשר חזק עם החבר ההוא קיבל שיקוף מעצים ע"י הקשר בין סינקלייר לדמיאן.
הספר החזיר אותי אחורה לתחושת החברות העזה, זו שאופיינית לבני נוער ופחות לבוגרים. גם למעט געגועים לאותו חבר, שכבר 20 שנה לא ראיתי.
בקיצור, אם אהבתם את ספריו של קואלו וסגנונו אז מומלץ ביותר. הרבה יותר. לאחרים מומלץ בעיקר כחוויה נוסטלגית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)