חצי הגבר הוא אישה / ג`אנג שיאנליאנג

על הספר בקצרה (מהמאחורה) - גבר רואה אישה רוחצת בנחל. מבעד לשיחים הוא צופה בה, מוקסם מיופייה, מרותק לתנועות גופה ולמשחקי האור - צל על עירומה הבוהק. האישה מגלה אותו, מביטה בו ונעלמת. הוא מתאהב. היא הופכת למושא חלומותיו, למשאת נפש. כעבור שנים מספר הם נפגשים שוב, באקראי. הם נישאים, בונים בית, אולם אהבתם אינה ניתנת למימוש. הגבר - חצי גבר. אימפוטנט. גבר אחר, חזק, בעל עמדה, פולש לחייהם. הקנאה מכלה גם את המעט שהצליחו לקיים. החלום פג, האהבה מתה, הנישואין נידונו לכישלון, וכל שנותר הוא הטעם המר, הצורב, של הריקנות, התפלות וחוסר האונים המוחלט. חצי הגבר הוא אישה. סיפור אהבה. רומן חברתי בעל עוצמה נדירה. הגבר והאישה, שניהם אסירים פוליטיים שנדונו ל"תיקון באמצאות עבודה", במחנות - הכפייה שהקימו השלטונות בעת המהפכה התרבותית בסין. זהו סיפור אירוני וטרגי על דיכוי, השפלה, סירוס של הנפש, הרוח והגוף תחת עריצותו של משטר שהבטיח שגשוג וקדמה והפך לסיוט ולטראומה לעם שלם.

ורשמיי שלי – הספר כתוב טוב. בקווים עדינים, בנגיעות רכות. רק שהתוכן מאד קשה. חוץ מהמציאות הקשה בסין, שרומסת את האדם, את כבודו, את זכותו לחיים הוגנים בעלי ערך מינימלי. חוץ מהנ"ל המאד משמעותי, הספר נתן לי שוב הצצה לחיים של עם ענק שמוכר לנו די מעט. והצצה זו לא עושה חסד רב עם "האופי הסיני העממי" שמצטייר – אנשים קשים, עולמות ריגשיים אכזריים, קשיחות לא נעימה, חמלה מועטת. בנוסף מסתמנת מין ילדותיות, הן ביחסים בין המינים, יחסים עם המוסדות ובין האנשים, שלא פעם הזכירו לי נוער בצופים.

ולסיכום – ספר ראוי לקריאה, בד"כ קולח ומעניין, לעיתים מתסכל ומעצבן (בעיקר העלילה). לא גורם לחיבה רבה מדי לבני העם הזה. מתחבר לי עם "אורז" הסיפור הקשה עליו כתבתי ביקורת שבמאמרים, ועם חוויות מטיילים על סוג של קושי באינטראקציה עם הסינים.