סיימתי עכשיו את הספר. חוויה נהדרת (הסיום) שלדאבוני נבצר ממני לחוות לאחרונה בתדירות שבה הייתי מורגל.
קצת על הספר: ב-1931 הצבא היפני פולש לסין דרך מנצ`וריה הצפונית. נערה מנצ`ורית, על סף הבגרות, שחקנית גו מופלאה, הנוהגת לשחק בגן העיר. שם פוגשת שחקן גו סיני צעיר ושתקן, שהינו למעשה קצין יפני מתחזה לסיני, מרגל המנסה לגלות מידע על כוחות התנגדות לכיבוש שבתוך האוכלוסיה.
דרך המשחק השתקני לומדים השניים להכיר מעט אחד את השני, באופן מיוחד, וגם להימשך הדדית.
אלא שנסיבות חייהם בתקופת מלחמה, אינם סביבה הולמת לקשר אישי.
הספר התאים לי נהדר:
* הסיפור כתוב נהדר - קולח, מסקרן, סוחף ומרגש.
* מאד אוהב סיפורים על מקומות רחוקים, אנשים זרים, תרבויות שונות. הצצת היכרות לעולם אחר. כמו שאהבתי את רודף העפיפונים, למרות מגרעותיו, אבהתי את זה (גם, למרות מגרעותיו המינוריות)
* יש לי פינה חמה בלב למשחק הגו, אליו התודעתי לראשונה בספר שיבומי/טרווניאן. בניגוד למשחקים יותר מערביים, כדוגמת השח-מט, בהם לוגיקה צרופה היא מתכון להצלחה, משחק הגו הוא כנראה הרבה יותר משחק של האונה הימנית. תחושות היריב, תצורות המשחק, הדינמיקה... בתחילה אפילו לא יכולתי לדמיין איך נראה משחק כזה, שאינו לוגי. לכן ההפתעה והסקרנות הגדולה.
* הפורמט: פרקים קצרצרים של עמוד וחצי, הכתובים לסירוגין מזוית ראיה שונה. פעם של הקצין היפני, פעם של הנערה. מאד הקל עלי את הקריאה (ע"ע השרשור על גודל הלגימות בספרים)
לסיכום: כיף של ספר. מומלץ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)