זוכרים את הסיפור החריג של איש האחזקה, מיום שבת?
אז יש לו המשך קצר:
היום, לא הצלחתי להתאפק וניגשתי לברר עוד פרטים. הרגשתי שאני צריך לשפשף את האוזניים ולהבין האם באמת היו הדברים כפי שהבנתי אותם.
תפסתי אותו ביחידות, מחטט בקרביים של מלגזה, כשעל פניו מבט של שביעות רצון. הוא בדיוק הצליח לפתור בעיה קטנה, כשהתקין בוכנה ארוכה יותר להחזיק את מכסה המנוע, כך לא ייפול על אצבעותיו של המכונאי האומלל שיטפל בה בפעם הבאה.
סיפרתי לו שחשבתי עליו לא מעט בסופ"ש, שמאד הרשים אותי שממצב אישי לא קל בכלל הוא הצליח להתרומם בצורה מכובדת ומרשימה במיוחד. ציינתי שיש כנראה עוד נערים שמסתבכים עם הריון של החברה בגיל 13 (והדגשתי), אבל מעטים לוקחים אחריות, מארגנים את חייהם ומוכיחים כזו עצמה אישית כמוהו. לא סיפרתי לו ששיתפתי אתכם, אבל זה לא נורא חשוב.
כאן התחלתי לברר יותר. הוא חזר על דבריו מהפעם הקודמת על היותו הכבשה השחורה במשפחה. הוא לא ציין בפעם הקודמת שיתר המשפחה הינם זאבים שחורים כפחם. תוך דקה הצטברו עוד פרטים מרתקים על חייו, הבאמת לא קלים. שני הוריו, שהלכו לעולמם לפני כמה שנים, היו מכורים לסמים. ביחד. אימו עסקה במקצוע העתיק.
שאלתי גם על יתר אחיו - יש לו שלושה : אחד התגלגל לענייני כמורה, ומשרת את האל, אחת משקיעה את כל עולמה בעבודה מוגזמת, ומזניחה את ילדיה (גם התמכרות), האחרונה לא ממש מוצאת את עצמה. יותר לא פירט.
סיימנו את שיחתנו בצרור מחודש של מחמאות, מכל הלב ובכנות מרבית.
באמת מגיע לו. עם רזומה כזה, לא פשוט בכלל להגיע להיכן שהגיע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)