מודן, 2002, מאנגלית – אמנון כץ, 257 עמ`.
את
מקינרני אני מכיר שנים. ההיכרות הראשונה איתו הייתה עם הפרא האחרון,
ונפעמתי. ספר משובח ממש, שעליו גם המלצתי כאן. אחריו קראתי את רנסום, השונה
מאד. בהמשך קראתי עוד כמה.
בקצרה, אני אוהב את כל ספריו. חלק יותר, חלק קצת פחות. את הנוכחי אהבתי יותר.
הספר הוא שילוב של רומן קצר שנושא את שם הספר בן 168 עמ` ושבעה סיפורים קצרים.
הרומן
מספר על עיתונאי ניו-יורקי מתוסכל, החווה נטישה של חברתו נערת הזוהר. נשמע
לא ממש, ואם אפרט שהספר רווי אלכוהול סמים, ומין, יש סיכוי שממש לא תתקרבו
אליו. אבל הוא ממש טוב. שפה עדכנית ויומיומית מבלי להפוך לרדודה, הומור
ושנינה בכמויות מרשימות, תיאור שנשמע מאד אמין של עולם הכאילו זוהר והמוטרף
בתפוח הגדול. כמה נביבות יש שם – מדהים לקרוא. גם צחקתי בקול רם המון
פעמים, ונדיר לחוות את העונג הזה בספרות.
הסיפורים
הקצרים מזכירים במשהו את הסיפור העיקרי. רובם עוסקים בדברים דומים – אהבה
(+נכזבת), תלישות בחיי הכרך, כמיהה ליציבות ולנורמליות. רק שאני פחות אוהב
קצרים. כסיפורים הם טובים, אבל לא משאירים אצלי בד"כ כל משקע חווייתי ראוי
לשמו. גם כאן – נהניתי במידה וזהו.
לסיכום – מומלץ לבעלי קיבה קשיחה, ונכונות להתמודד עם החומרים שתוארו.
והתקציר בכריכה האחורית:
וכמה הערות נלוות:
=> היה נחמד למצוא בספר המלצה לספרו של פיליפ רות - Goodbye Columbus.
את הספר מצאתי נטוש בארגז קרטון ליד הספרייה, ממתין לאימוץ. עד היום לא
קראתי וגם לא קיבלתי המלצות. עכשיו הגיעה אחת דווקא ממקור לא צפוי.
=> חביב היה להיתקל בשמו של מקינרני בספר, כמושא מיועד לכתבת ביקורת ספרות של אחד הכותבים בספר.
=>
ראוי לציין לשבח את התרגום. להעביר את הסגנון השנון/מלוכלך/פרוע/מתוחכם
הזה לעברית באופן שוטף ומהנה זו משימה לא מובנת מאליה. אמנון כץ – כל
הכבוד. הספר הזה לא גרם לי להצטער על הכניעה לגחמת הרכישה למרות ההחלטה שלא
לקנות מתורגמים מאנגלית אלא לנסות להשיג בשפת המקור.
חוץ מעוד אחד שמחכה לי, את האחרים ארכוש כבר כאן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)