204 עמודים, הוצאת כרמל 2005, מפינית-רמי סערי
השם בלע"ז: Timo K. Mukka.
סיביר הינה עיירה של כמה בתים בודדים ואנשים די מבודדים אי שם בצפון הרחוק והמאד קר של פינלנד. שם קר גם כשדי חם, ואפילו שבדיה הגדולה חמימה בהשוואה.
סיביר, ליסה סיביר, הינה אמו של המספר, הזונה היפה של העיירה, שסוה הטראגי והצפוי, מגיע מחיילים גרמנים שעוברים באיזור במלחמת העולם. המלחמה נוכחת באופן מאד מוחשי , בקשיים ובמוות הרב המביאה על צעירי העיירה.
הסיפור מסופר מפי בנה של ליסה, בזמן העכשווי (של הסיפור) ומכתביו של הסנדלר סולדטקין מימי המלחמה.
מודה, לא היה לי קל עם הספר. אמנם הוא די קצר,ף ועמודיו ממש לא דחוסים, אבל קטעי הזמן שיכולתי להקדיש לו היו קצרים, ודילוגי הזמן ואוסף השמות הפיניים לא הקל יותר מדי.
נהניתי למדי, אם כי חשתי שאני מפספס לא מעט.
האירועים הדחוסים, המתחים בין התושבים במקום קטן וקשה כזה, מיניות האנשים המוחצנת וקפואה בו זמנית, האלימות הכבושה והמתפרצת בו זמנית, השיתוף והזרות... כל אלה החזיקו אותי מרוכז למרות המגבלות האישיות.
כמה טוב שבאחרית הדבר של המתרגם, כ-14 (!!!) עמודים, קיבלתי תמונה מאוחרת, ברורה ופרשנות מצויינת, שהאירו יפה את כל מה שחשתי שאני מפספס. כך שבסיכומה של החוויה לא מרגיש חסר.
העומק, התובנות, הפרשנות, כל אלה בצירוף מובאות מתאימות מהסיפור, גורמים לי לרצון להסיר וירטואלית את כובעי בפניו בענווה – הבנתי בעצמי הרבה פחות, והרבה פחות ברור.
וכמה מילים מתבקשות על הסופר - הבחור חי מהר. מהר מדי! הוא סיים את חייו בגיל 29, וזאת אחרי שהספיק לכתוב כמה יצירות, שמחזיקות כבר יותר מ-30 שנה אחרי מותו.
וכמה מילות ביקורת על התרגום (לא נעים אבל מרגיש מוכרח) – לא ברור לי למה הוא מתעקש להשתמש במילים ובכתיב חריג לעיתים, שאינם מתאימים לדעתי לזרימת הטקסט). דוגמאות? בבקשה:
עוקדן – "אחר כך לקחתי מן העוקדן את הניירות שכתבתי בהם על הסנדלר סולדטקין..."
מִסְכֶּרֶת – "...הניח על השולחן את הספלים ואת המסכרת"
עטרן – "מצבה (של הסירה) היה בכי רע, היא לא צופתה בעטרן והיתה מוזנחת"
חיישנות – "אולם הילדה עמדה נוקשה והביטה בסנדלר בפליאה ובחיישנות."
ולמי שנדרש תרגום מעברית: קלסר, כלי לסוכר, סוג זפת, חששנות/הססנות (בהתאמה).
כמו-כן, למה לכתוב אוליי? אולי לא נכון יותר?
השם בלע"ז: Timo K. Mukka.
סיביר הינה עיירה של כמה בתים בודדים ואנשים די מבודדים אי שם בצפון הרחוק והמאד קר של פינלנד. שם קר גם כשדי חם, ואפילו שבדיה הגדולה חמימה בהשוואה.
סיביר, ליסה סיביר, הינה אמו של המספר, הזונה היפה של העיירה, שסוה הטראגי והצפוי, מגיע מחיילים גרמנים שעוברים באיזור במלחמת העולם. המלחמה נוכחת באופן מאד מוחשי , בקשיים ובמוות הרב המביאה על צעירי העיירה.
הסיפור מסופר מפי בנה של ליסה, בזמן העכשווי (של הסיפור) ומכתביו של הסנדלר סולדטקין מימי המלחמה.
מודה, לא היה לי קל עם הספר. אמנם הוא די קצר,ף ועמודיו ממש לא דחוסים, אבל קטעי הזמן שיכולתי להקדיש לו היו קצרים, ודילוגי הזמן ואוסף השמות הפיניים לא הקל יותר מדי.
נהניתי למדי, אם כי חשתי שאני מפספס לא מעט.
האירועים הדחוסים, המתחים בין התושבים במקום קטן וקשה כזה, מיניות האנשים המוחצנת וקפואה בו זמנית, האלימות הכבושה והמתפרצת בו זמנית, השיתוף והזרות... כל אלה החזיקו אותי מרוכז למרות המגבלות האישיות.
כמה טוב שבאחרית הדבר של המתרגם, כ-14 (!!!) עמודים, קיבלתי תמונה מאוחרת, ברורה ופרשנות מצויינת, שהאירו יפה את כל מה שחשתי שאני מפספס. כך שבסיכומה של החוויה לא מרגיש חסר.
העומק, התובנות, הפרשנות, כל אלה בצירוף מובאות מתאימות מהסיפור, גורמים לי לרצון להסיר וירטואלית את כובעי בפניו בענווה – הבנתי בעצמי הרבה פחות, והרבה פחות ברור.
וכמה מילים מתבקשות על הסופר - הבחור חי מהר. מהר מדי! הוא סיים את חייו בגיל 29, וזאת אחרי שהספיק לכתוב כמה יצירות, שמחזיקות כבר יותר מ-30 שנה אחרי מותו.
וכמה מילות ביקורת על התרגום (לא נעים אבל מרגיש מוכרח) – לא ברור לי למה הוא מתעקש להשתמש במילים ובכתיב חריג לעיתים, שאינם מתאימים לדעתי לזרימת הטקסט). דוגמאות? בבקשה:
עוקדן – "אחר כך לקחתי מן העוקדן את הניירות שכתבתי בהם על הסנדלר סולדטקין..."
מִסְכֶּרֶת – "...הניח על השולחן את הספלים ואת המסכרת"
עטרן – "מצבה (של הסירה) היה בכי רע, היא לא צופתה בעטרן והיתה מוזנחת"
חיישנות – "אולם הילדה עמדה נוקשה והביטה בסנדלר בפליאה ובחיישנות."
ולמי שנדרש תרגום מעברית: קלסר, כלי לסוכר, סוג זפת, חששנות/הססנות (בהתאמה).
כמו-כן, למה לכתוב אוליי? אולי לא נכון יותר?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח כמובן לתגובות. תודה :-)